פסק-דין בתיק עמש"מ 46446-06-11

א.         בפניי ערעור על גזר דינו של בית-הדין למשמעת של עובדי המדינה בחיפה (בראשות אב
בית-הדין יוסף תלרז) מיום 6.6.11 בתיק בד"מ 22/11, לפיו הוטלו על המשיב אמצעי המשמעת הבאים:

1.         נזיפה חמורה;

2.         הפקעת משכורת קובעת שתנוכה מן המשיב  ב-10 תשלומים שווים ורצופים;

3.         הקפאת דרגתו של המשיב לפרק זמן של 3 שנים ממועד גזר הדין.

ב.         הנסיבות הצריכות לעניין הינן בתמצית אלה:

            ביום 13.2.11 הגישה המערערת תובענה כנגד המשיב בה נטען כי המשיב הועסק במשרד הבריאות, במרכז הרפואי "זיו" בצפת, בתפקיד איש אחזקה. בינואר 2010 פנה המשיב למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה וביקש אישור שלמד בין השנים 1971-1974 בבית הספר המקצועי "אורים" בקרית טבעון. ביום 9.3.10 נענה המשיב כי אין ברשות המשרד נתונים בין השנים 1971-1975 ולכן לא ניתן לסייע לו במתן עותק תעודה או אישור, כבקשתו.

המשיב זייף את המכתב שקיבל על ידי כך ששינה את הכתוב בגוף המכתב וכתב בו שעמד בהצלחה בבחינות הגמר, וכי ניתן לסייע לו במתן אישור סיום לימודים בבית הספר "אורים".

            במהלך שנת 2010 ערך המשיב מסמך הנחזה להיות תעודת גמר של משרד העבודה והרווחה במקצוע שרברבות בבית הספר "אורים" בקרית טבעון.  תעודה מזוייפת זו הכילה את פרטיו האישיים של המשיב וכן פרטים על מקום הלימודים, המועדים והמקצוע, כל זאת במטרה ליצור מצג שווא לפיו למד המשיב 3 שנים (סיים כיתה י"א) בבית הספר "אורים" בקרית טבעון.

            ביום 1.7.10 שלח המשיב מכתב אל המשנה לממונה על השכר במשרד האוצר, וכן מכתב לועדה לגמול השתלמות, בהם הוא מבקש לאשר לו תוספת גמול א' למשכורתו. למכתבים אלה צירף המשיב הן את המכתב המזוייף והן את התעודה המזוייפת.

נטען בכתב התובענה, שבמעשים אלה זייף המשיב שני מסמכים על מנת לקבל דבר במרמה ולזכות בטובות הנאה כספיות שאינן מגיעות לו על פי דין. בסופו של יום, לא קיבל המשיב תוספת גמול א' למשכורתו, זאת בשל עירנותם של עובדי משרד האוצר.

נטען בתובענה שבמעשיו אלה פגע המשיב במשמעת שירות המדינה, לא קיים את המוטל עליו כעובד מדינה והתנהג באופן שאינו הולם את תפקידו.

כתב התובענה ייחס למשיב עבירות לפי סעיף 17(1),(2) ו-(3) לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963.

ג.          בדיון אשר התקיים בפני בית הדין למשמעת הודה המשיב, שהיה מיוצג, בכתב התובענה. הכרעת הדין הורשע המשיב בהתאם להודאתו.

            בטיעונים באשר למידתם של אמצעי המשמעת, טענה ב"כ המערערת כי היא עותרת לכך שיוטלו על המשיב: נזיפה חמורה, פיטורין לאלתר, פסילה למשך 5 שנים ממשרד הבריאות, ופסילה משירות המדינה למשך שנתיים.

            ב"כ המערערת עמדה בטיעוניה בפני בית-הדין על חומרת העבירה, כפי שפורטה בכתב התובענה, ציינה שהמשיב זייף שני מסמכים והוסיפה שאילו פקידי האוצר לא היו עירניים לכך, היה המשיב מקבל את תוספת הגמול שהוא אינו זכאי לקבל. ב"כ המערערת ציינה שהמשיב הודה במהלך החקירה המשמעתית והתחרט, ובמסגרת שיקול הדעת מצאה המדינה לנכון למצות בדין המשמעתי (העניין לא הועבר לחקירת המשטרה).

            ב"כ המערערת ציינה בפני בית-הדין שמדובר בניסיון להציג מצג כוזב של זכאות, וכי אמצעי המשמעת שהמערערת עותרת להם מאוזנים.

ד.         נציג משרד הבריאות מסר לבית הדין שהמשיב היה שייך לקרן המחקרים עד 1.1.08. מדובר באיש אחזקה, דרגתו היא 16, חוות הדעת עליו חיוביות, אין לו עבר פלילי קודם ואין לו עבר משמעתי קודם. נציג המשרד הוסיף שהמשרד רואה את העבירה בחומרה ומצטרף לעמדת המערערת.

ה.         הסניגור ציין בפני בית-הדין שהמשיב הודה בהזדמנות הראשונה כבר בחקירתו במיוחס לו בתובענה, התנצל עוד בשלב החקירה, וזו נקודה כבדת משקל שיש להביאה בחשבון.